אזהרת בוטות

תמיד התנגדתי לז'אנר של "איך להפסיק התמכרות לפורנוגרפיה". "50 יום ניקיון"! אני מבין שיש אלמנט התמכרותי- אבולוציוני מול פורנו ושיש גברים מסויימים שזה יותר חזק אצלם מאחרים והם צריכים גבולות התנהגותיים חזקים. אבל בשיא הכנות, פורנוגרפיה נראית לי כמו ההתמכרות הכי פשטנית שיש. נראה לי שהיא מקבלת את הכוח שלה בעיקר מהיעדר של משהו שנראה לי בהרבה יותר מלהיב. כלומר, אני לא מאמין שגבר שחווה אינטגראציה של גוף ונפש במיטה והלב שלו נמחץ אל הלב של אישה שהוא אוהב כשהם שניהם ערומים נוכח אלוהים, לא מאמין שגבר שכזה יסתכל על פורנוגרפיה אפילו לשנייה במחשבה של: "היי, איזה דבר מעניין יש פה". בכנות, אם אני פותח את הלב של מישהי, והיא מתמזגת איתי ופותחת את הלב שלי, ואנחנו מסיימים את החיבור בינינו בתחושה שאלוהים נמצא כאן- בפגיעות ובהמייה הזאת, מה לעזאזל המוטיבציה שלי לפתוח איזה מרחב של ז*ון שכל בטלויזיה? זה נראה לי כל כך מובן מאליו, שכשאני שומע גברים אומרים על איך הם נאבקים מול הסיפור של הפורנו, אני אומר לעצמי: וואט דה פאק, למי איכפת. כן פורנו, לא פורנו, "נפלת" , "לא נפלת"- כל כך מיותר. תשקיע את הזמן שלך בלצאת לדיטייים, בלהעמיק את הקשר הזוגי שלך- ובעיקר, להשתמש בגוף שלך כדרך להרחיב את הלב של האישה שאתה אוהב. היא תיתן לך כל כך הרבה בחזרה, שהשאלה של פורנו תתייתם מאליה.

עכשיו, זה נכון שזה לא כזה פשוט. כי זה מסע מאד תובעני עבור גברים ונשים- להפוך את המרחב של החיים שלהם וחדר המיטות בפרט, למרחב של פתיחות של הלב, פגיעות ואלוהים. אם נתמקד בחדר המיטות ומנקודת מבט של גברים היום- רוב הגברים הם כל כך טרופי טטסטרון וממוקדי מטרה, שגם כשהם נמצאים במיטה עם מישהי שהם אוהבים, הם אשכרה מאמינים שמה שהם מחפשים זה לגעת באיזה איבר זה או אחר. ואז אפילו יחסי מ*ן עם אישה שהם אוהבים הופך להיות מרחב פורנוגרפי. ואין להם מושג, ואף אחד לא לימד אותם, שבעצם- יש להם לב עמוק, שרוצה פשוט לגעת בלב של מישהי שיש להם יחסי אהבה איתם- ושהגוף הוא דרך יצירתית של אלוהים לאפשר את זה. חוסר ההקשבה הזה, וגם התרבות גובה הדשא שאנחנו חיים בה, גורם לזה שגם גברים שנמצאים בזוגיות אוהבת, מחרבים את המרחב המ*ני שלהם דרך מגע שטחי ובנאלי ולא מבינים למה לא מעניין, סוער ותשוקתי אצלם בחדר המיטות. בהקשר הזה, פעם שמעתי משפט שכגבר, זיעזע לי את הצורה. שמעתי את זה ממישהי שיש לה פודקאסט בשם קורין קיציס. היא אמרה משפט שאני לא אשכח בחיים: "את נמצאת שם במיטה, מחכה למשהו כל כך אינסופי, ואז הוא פשוט... מחכך את הז*ן שלו בגב שלך... ואת פשוט רוצה לצרוח" בתור גבר לשמוע את זה, זה היה חתיכת מתנה עבורי החדות שבה זה נאמר. כי אנחנו כגברים כל כך לא מכירים באופן אינטואיטיבי את הפונטציאל שיש בחיבור גופנפש- שאנחנו מסתפקים בלהשתעשע באיזה עונג גופני ספציפי מהמגע הגופני- ואנחנו לא מכירים בכלל את הפוטנציאל של הים הזה של ההתמזגות, את ההשפעה שלו על הנפש שלנו, את הריכוך שהוא יכול להביא לכל היחסים שלנו בעולם. אנחנו לא מבינים את הכוח שלנו כגברים גם. כגברים, אנחנו יכולים לעשות אהבה במשך 50 דקות רק עם הזרת של בת הזוג שלנו, עם מלוא הנוכחות שלנו, ולהביע את כל התשוקה שלנו אליה, לחיים, לעולם, דרך הזרת האלוהית הזאת. ואנחנו נגיע, רק דרך המגע היפה הזה, למקומות כל כך יותר עשירים, מגוונים, חיים, צבעוניים והומים עם בת הזוג שלנו, שכל סרט פורנו יראה לנו כמו איזה תוכנית בישול בורגנית, אסתטית לעייפה, ומעוררת פיהוק.