.png)
דיברתי עכשיו עם ידיד טוב ששמע את הפודקאסט שעשיתי עם אילן על הגנה מאנית ופתחי מילוט בזוגיות ובכלל. והוא אמר לי משהו מדהים. שמאז שהוא שמע את הפודקאסט, הוא כל הזמן מנסה לראות איפה הפתחי מילוט שלו בחיים. והוא מחזיק את עצמו ממש קצר. אם למשל הוא בקריזה ללכת לטיול- הוא עוצר את עצמו- שואל: "זה באמת מה שאתה רוצה לעשות עכשיו"? ומוודא שזה רצון אמיתי ולא מילוט.
עכשיו, קטע מעניין. הוא סיפר שהוא היה בבית הכנסת הקבוע שלו בשבת, ובית הכנסת הזה הוא מקום של ברסלבים כבדים כאלה- והוא לא ברסלבר. ובדרך כלל הוא מסיים להתפלל, ואז נשאר בתוך עצמו ולא יוצר קשר עם הסביבה שלו- לומד קצת תורה לבד והולך הביתה. אבל הפעם, הוא הרגיש שהלבד שלו, זה פתח מילוט אחושילינג. והוא פשוט קם, והתחיל לדבר עם אנשים סביבו וליצור שיחה. הוא אמר שבמקום להיות פאסיבי, הוא נהייה "אקטיבי".
וניסיתי להבין ביחד איתו, מה ההגנה שלו. כלומר, ממה הוא מגן על עצמו כשהוא נשאר פאסיבי ולא יוצר קשר עם אחרים. ושאלתי אותו: "תגיד, כשאתה נהייה אקטיבי, ופונה לאנשים ומדבר איתם- אז מה עלול לקרות בחוויה שלך"?
והוא אמר לי דבר מדהים: "עלול לקרות שייראו, שאני לא כמוהם. שיידעו, שאני לא ברסלב ואני לא בדיוק בסגנון שלהם. ואין לי כוח לזה הרבה פעמים".
אז אמרתי לו: "וואלה, אז בעצם כשאתה פאסיבי, זה מאפשר לך להגן על עצמך מזה שייראו אותך בעולם. שיכירו אותך, שידעו מי אתה".
וזה ממש היה מדוייק.
והרגשתי שקיבלתי משהו ממש עמוק מהידיד שלי. כי הוא הסביר לי את מקור הפאסיביות בעולם הזה. שפאסיביות, היא הרבה פעמים צורה של הגנה חזקה, שבה לא צריך להיחשף לזה שייראו אותי. את הרצונות שלי, את הכמיהות שלי. את הבקשות שלי. לא צריך לבטא.
וזה נשמע פשוט קצת כשאני אומר את זה, אבל אני מרגיש שזה אמת מופלאה. שהמוכנות לזה שייראו אותי: מוכנות שכוללת את האפשרות שאני אאכזב אחרים ושיאכזבו אותי, מאפשרת להיות בעולם הזה חי, ופעיל ושמח.
