הנושא שלי היום, הוא סודות במערכות יחסים. חשבתי על הנושא הזה, אחרי שבשבוע אחד, צפיתי בשלושה סרטים תיעודיים שונים שהוקרנו בטלויזיה: אחד, על מיכל סלה ז"ל, השני, על שולי רנד, והשלישי באופן מקרי או שלא, על המרגל אלי כהן ז"ל. המשותף לכל הסרטים האלו, מעבר לזה שהם היו עשויים מאד טוב, זה שהם מעלים נושא, שקוראים לו סוד.

במאמר זה, אעסוק בהתמודדות שלנו עם סודות בתוך החיים שלנו, והאופן שבו זה משפיע עלינו.
אז מה זה סוד?
אז יש סוד שאני שומר מאחרים, אבל יש סוד שאני שומר מעצמי. וזה הסוד, שהוא הכי בעייתי.
למשל, אם אני נמצא במערכת יחסים בעייתית. לפני שאני מסוגל להודות בזה בפני אחרים ולבקש מהם עזרה, אני צריך קודם כל להודות בזה בפני עצמי. וזה החלק הכי קשה בעולם. למה? דבר ראשון, אם אני מודה בזה, אני צריך קודם כל להתעמת עם עצמי, ועל הבחירות שעשיתי בחיים שלי, אולי אפילו לעזוב מערכת יחסים שהשקעתי בה הרבה. במקרים מאד קשים, אולי אני אפילו צריך לערב את העזרה של המשטרה או המשפחה. אז קודם כל, כדי לא להתמודד עם העימות הזה, ועם המשבר בדימוי העצמי שלי, אני יוצר אצלי סוד שמגונן עלי מלשנות דברים.
עכשיו, לכולנו יש סודות- זה ממש לא חייב להיות, במערכת יחסים מתעללת. כולנו מסתירים מידע מעצמנו על בסיס קבוע, מידע שעלול להוציא אותנו מאזור הנוחות שלנו. למשל, נניח שבת הזוג שלי, לא כך אוהבת את האומנות שלי. אז יש בי חלק שיודע את זה, אבל, אני לא נותן לעצמי באמת לפגוש את זה, כי זה מכאיב לי יותר מדי. אז אני זורק את המידע הזה לתת מודע.
ואז, כל פעם שהנושא של האומנות שלי עולה בשיחה בינינו, אני מתחיל להילחץ, כאבים בחזה. ואני לא מבין למה. למה? כי התת מודע שלי יודע שאולי הסוד, שאני מסתיר מעצמי, ייחשף.
אז סודות הם דבר נפוץ מאד במערכות יחסים, ויש להם כמה השפעות שליליות עלינו. נפרט כמה:
דבר ראשון, כשיש לנו סוד במערכת יחסים, אנחנו עלולים לסבול מתסמינים: לחץ, חרדה, התמכרויות, כאב גופני, מחלות. הפרעות אכילה למשל, זה סימפטום שמתרחש הרבה פעמים סביב סוד שקשור במיניות, או בפגיעה מינית. אנשים שעברו פגיעה מינית, מאד נפוץ עבורם לחוות רגשות של אשמה, כעס עצמי, ובושה, שמתרכזים סביב סוד. מה הסוד? הסוד הוא שאני הייתי צריך להתנהג אחרת, הייתי צריך להגן על עצמי, לא עשיתי את זה, לא עצרתי את זה בזמן. אפילו אם נפגענו כשהיינו בני חמש, התת מודע מייצר סוד חזק סביב המחשבות האלו. אז פגיעה מינית היא מאד סימפטומטית.
אז צריך לעמוד מול הסוד, כדי לעבור את זה.
עוד תסמין שמתרחש כשיש שלנו סוד, זה תחושה של חוסר אנרגיה. הסוד, הוא כמו חור שחור- הוא בולע לתוכו אנרגיה. לכן, אדם עם הרבה סודות, הופך להיות אדם חסר חשק. הוא נראה כמו אדם, ששאבו ממנו את החיים. כאילו, הוא בנמנום, במצב של אפרוריות, כתישה עצמית מתמשכת ושקטה. זה התמכרות לדיכאון.
דבר נוסף- הסוד, בולע מידע ממני. מראה לי את המציאות בצורה חלקית, אשלייתית.
אז בוא ניקח לדוגמא, את הרוצח של מיכל סלה, אלירן מלול. הבן אדם מתעלל בבנות הזוג שלו מימי הצבא כבר. עכשיו: הוא לא תופס את עצמו? הוא לא שם לזה שיש לו בעיה? איך בשנייה הראשונה שהוא חנק את בת הזוג הראשונה שלו, הוא לא שולח את עצמו לטיפול? בייחוד שהוא בעצמו, מתיימר, להיות איש טיפול?
אז הבן אדם נמצא- בסוד. מה זאת אומרת? הוא נמצא בהכחשה לגבי עצמו וחלקים של עצמו שהוא לא רוצה לראות. זה לא בדיוק מתאים לדימוי העצמי שלו, שהוא חונק מישהי, והוא מחליט לסתום את מה שהוא חווה- מעצמו. אז הוא בעצם נכנס לאזור של החושך. ושם- הוא לא יכול לתקן את עצמו, הוא לא יכול לראות אפילו את הדרך שהוא צריך להתחיל לעבור.
לכן לא צריך להתרשם מבני זוג מתעללים, שמבטיחים בדמעות , שהם "אף פעם לא יעשו את זה שוב". אם הם נראים משכנעים, זה בגלל שהם באמת מאמינים לשקרים שהם מספרים, אז מאד קל להם לשכנע אחרים. הם מרמים את עצמם, הם משכנעים את עצמם שהם באמת ובתמים לא האדם האלים שפגע בך. וזה יותר מסוכן, כי מי שמאמין לעצמו, יותר משכנע. בקשת הסליחה של הפוגע, היא אמיתית. ולמרות זאת אסור להאמין לו.
וזאת נקודה מאד חשובה: בן אדם שרוצה להשתנות, מראה את זה במעשים- לא במילים.
אז איך יוצאים מעולם של סוד? סוד שאני מסתיר מעצמי?
איך אני מפסיק לחיות בהונאה עצמית?
איך אני מעביר אנרגיה מהחושך, לאור?
אז דבר ראשון, הסוד נמצא בתת מודע. ולתת מודע יש הגנות. לכן, צריך לגשת אל התת מודע מתוך גישה מחבקת. לא לכווץ אותו בהאשמות או בתוקפנות.
שנית, צריך לדבר את מה שאני מרגיש, כמה שיותר. לדבר את החולשה שלי, בלי להתגונן. לתאר מה עובר עלי. הכי טוב- זה מול בן אדם אחר, בעיקר כזה שיודע להקשיב בלי לתת לי ביקורת, עצות או עידוד. בן אדם שיודע להקשיב לי, בלי לחסום אותי. זה עוזר לי להביע את התת מודע, לפוגג את הסוד.
אז להביע רגשות, בפני עצמי ובפני אחרים, להביע מחשבות. לא להסתיר כלום מעצמנו. אפשר גם לנהל יומן.
עכשיו ניתן תרגיל קטן לסיום- לשחרור התת מודע מסודות-התרגיל הולך ככה:
קחו דף נייר ותרשמו עליו את כל הדברים שאסור שאנשים יידעו עליכם. הכל. זה יכול להיות אנשים ספציפיים: בן\בת זוג, הורה, זה יכול להיות גם כל העולם. ואחרי שיש לכם רשימה של דברים שאסור שיידעו עליכם:- סתם דוגמאות- "אסור יידעו עלי שאני מקנא", "אסור שיידעו עלי שאני חסר סבלנות". "אסור שיידעו עלי שאני שונא כלבים". תעברו על כל משפט שרשמתם, ובמקום 'אסור שיידעו עלי'- תרשמו, 'אני מת שיידעו עלי... אני משתוקק שיידעו עלי".. למשל: "אסור שרוני תדע שאני משתעמם מהאומנות שלה" תהפכו את זה ל: "אני מת שרוני תדע שאני לא אוהב את האומנות שלה". ותנסו להסביר, לעצמכם, למה זה נכון. למה בתוך תוככם, אתם משתוקקים שידעו עליכם את הדברים האלה.
מה המטרה של התרגיל? ( שדרך אגב, נמצא בספר מופלא של ביירון קייטי ושמו: 'אהבתך נחוצה לי- האם זאת האמת'? )
לתרגיל, שתי מטרות:
דבר ראשון, אנחנו מתנקים מהסודות שלנו. אנחנו שמים אותם על דף ניר, מעמידים אותם מול האור ובודקים אותם, עד כמה הם נוראיים. ויש לי סוד עבורכם: אתם תגלו שהם לא כאלו נוראיים.
דבר שני, הרבה פעמים תגלו, שברגע שאתם מודים במשהו מסויים, ולא נחפזים להסתיר אותו, לכסות אותו בכל מיני דרכים, אתם מצליחים לשנות אותו. למשל, עבדתי פעם עם מישהו בשיטה הזאת, והוא אמר את המשפט: "אני מת שיידעו עלי שאני על סף פיצוץ" ואיזה סיבה הוא נתן לזה? הוא אמר: "כי אז, אני אוכל לקבל עזרה". אז התרגיל הזה, מאפשר לנו גם לגלות איך אנחנו צריכים לצמוח מתוך הסוד שלנו, בכל מיני דרכים שונות.
Comments